שודדי קברים עם השכלה הולמת

זאת [קבורת …] יהו אשר על הבית. אין פה כסף וזהב [כי] אם [עצמותיו] ועצמות אמתה אתה. ארור האדם אשר יפתח את זאת

כתובת הקבורה של "אשר על הבית"

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, צְבָאוֹת: לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת.  מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ.

ישעיהו כב, טו-טז

בתמונה: כתובת משלהי ימי הבית הראשון, שנמצאה במאה ה-19 בכפר סילוואן, מזכירה פקיד בכיר ("אשר על הבית"), ששמו שניזוק מסתיים ב"יהו". החוקרים מזהים אדם זה עם שבנא אשר על הבית שחי בימי הנביא ישעיהו, ומוצאו היה ככל הנראה בממלכת ישראל שחדלה להתקיים באותה תקופה. מן הכתובת אנו למדים על האמונה בכוחה המאגי של הקללה, על כך ששודדי קברים ידעו לקרוא ועל המנהג להטמין חפצים יקרי ערך בקברים יהודיים קדומים.