חורבנה הסופי של ירושלים בידי הבבלים
וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ.
ירמיהו נב, ג- ז
פחות מעשר שנים לאחר כיבושה של העיר והגליית מלכה, מרד המלך החדש צדקיהו נגד הבבלים. הצבא הבבלי חנה מול חומת העיר, וכעבור שנה וחצי של מצור עלה בידו לחדור פנימה ולהעלות את העיר באש.
תמונה: בחפירות המגדל הישראלי ברובע היהודי, שניהל פרופ' נחמן אביגד מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, נמצאו ראשי חיצים. מקצתם היו בשימוש המגנים היהודיים ומקצתם בשימוש אצל הצבא הבבלי.