לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה שלטו בה הרומאים, והלגיון העשירי ישב בה ככל הנראה ליד שער יפו של ימינו. רק בימי הדריאנוס (ראשית המאה השנייה) החלו הרומאים לבנות את ירושלים כעיר אלילית בשם "איליה קפיטולינה", שבה רחובות אורך ורוחב ומקדשים פגאניים.
עיר דוד ההרוסה נחצבה על ידי הרומאים עבור בניין העיר הרומית. בשנת 132 לספירה פרץ מרד בר כוכבא – אולי כתגובה להפיכת ירושלים לעיר אלילית – שדוכא באכזריות רבה על ידי הרומאים. באופן רשמי יהודים לא הורשו להתגורר בעיר, אך קיימות עדויות לכך שהיו יהודים שהתגוררו בה והיו מי שביקרו בה.
ירושלים
sort by period:
- 4500–3500 לפסה"נ פרה היסטוריה- התקופה הכלקוליתית
- 3500–1150 לפסה"נ תקופת הברונזה- התקופה הכנענית
- 1150–1000 לפסה"נ תקופת הברזל -1 תקופת ההתנחלות והשופטים
- 1000–586 לפסה"נ תקופת הברזל 2- דוד המלך וימי הבית הראשון
- 539 לפסה"נ – 70 לספירה שיבת ציון ותקופת הבית השני
- 70–638 לספירה התקופה הרומית והביזנטית
- 638–1516 ימי הביניים
- 1516 ואילך התקופה העות'מאנית והעת החדשה
התקופה הרומית המאוחרת
התקופה הביזנטית
במהלך המאה הרביעית התנצרה האימפריה הרומאית בשלבים, ובירתה עברה לקונסטנטינופוליס, היא איסטנבול של ימינו. כנסיות ורחובות שנבנו לאורך התקופה שינו את אופייה של ירושלים, שהפכה לעיר נוצרית.
בעיר התקיימה קהילה יהודית מצומצמת, לפחות בחלק מהתקופה, ויהודים הורשו לעלות להר הבית בתשלום על מנת לבכות את חורבנו בתשעה באב. למרות קדושתה של העיר בעיני הביזנטים, היא לא הפכה בשום שלב לבירת האימפריה, ואף לא שימשה כבירת מחוז.