נבואת החורבן והנחמה של ירמיהו

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת, וְעַל-בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה--הַנְּתֻצִים, אֶל-הַסֹּלְלוֹת וְאֶל-הֶחָרֶב. ה בָּאִים, לְהִלָּחֵם אֶת-הַכַּשְׂדִּים, וּלְמַלְאָם אֶת-פִּגְרֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר-הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי […] הִנְנִי מַעֲלֶה-לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא, וּרְפָאתִים; וְגִלֵּיתִי לָהֶם, עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. ז וַהֲשִׁבֹתִי אֶת-שְׁבוּת יְהוּדָה, וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל; וּבְנִתִים, כְּבָרִאשֹׁנָה.

 

ירמיהו לג ד-ז