בשנת 63 לפסה"נ, בעת שבני משפחת חשמונאי נאבקו ביניהם על השלטון, נכבשה הארץ על ידי פומפיאוס הרומאי, שהוזמן על ידי הצדדים לשפוט ביניהם. כך החלה בארץ התקופה הרומאית הקדומה, ומאז סרו החשמונאים למרותם של הרומאים.
בשנת 37 לפסה"נ החל הורדוס למלוך בחסות הרומאים, והוא פיאר את ירושלים ואת הר הבית. עם מותו התמנה בנו ארכילאוס למלך יהודה, אך הרומאים הדיחו אותו מתפקידו. החל משנת 6 לספירה שלטו ביהודה נציבים רומאים, עד שנת 41 לספירה.
בשנת 41 לספירה קיבל אגריפס, נכדו של הורדוס הגדול, את המלוכה על יהודה ושלט בה עד 44 לספירה. עם מותו שבה רומא לשלוט ביהודה באמצעות נציבים רומאים. הדיכוי הרומאי והציפיות היהודיות לגאולה הובילו בשנת 66 לספירה לפרוץ המרד הגדול נגד הרומאים, שהסתיים בחורבן בית המקדש בחודש אב של שנת 70 לספירה.