תקופת הברונזה הקדומה היא התקופה שבה החלו לבנות את הערים הראשונות בעולם. בארץ כנען נבנו הערים יריחו, לכיש, ערד, מגידו, חצור ועוד, אך לקראת סוף התקופה הן ננטשו מסיבות לא ברורות. ראוי לציין שירושלים טרם נוסדה אז כעיר מוקפת חומה.

בשונה מתקופות קדומות יותר, תקופה זו עשירה בתעודות כתובות המספרות לנו על הנעשה במרחב הסובב אותנו. יש שהציעו לזהות בתקופה זו את הריאליה של סיפורי האבות, שבהם נזכרת ירושלים כעירו של מלכיצדק מלך שלם, ומכאן הכינוי שניתן לתקופה זו: "תקופת האבות".
בתקופת הברונזה התיכונה אנו עדים למעורבות מצרית בנעשה בארץ כנען ולחדירת שבטים מסוריה של ימינו. בכנען החלו שוב לבנות ערים – כמו דן, מגידו, שכם ועוד – לאחר הפסקה בת מאות שנים. באזורים שונים היו "ערי מדינה" דומיננטיות שמלכיהן שלטו בתחומי העיר ובשטח הסובב אותה.