חידה מקראית

 וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ, וַיַּכּוּהָ לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. וְאַחַר, יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה, לְהִלָּחֵם, בַּכְּנַעֲנִי--יוֹשֵׁב הָהָר, וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה…וְאֶת-הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה

שופטים א, ח-כא

 

 וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

יהושע טו, סג

מהפסוק בספר יהושע עולה שבני יהודה לא יכלו להוריש את היבוסי בירושלים, ועל כן היבוסים נשארו להתגורר בעיר יחד עם בני יהודה. הדבר תואם את הפסוק בספר שופטים שלפיו לכד שבט יהודה את העיר. מאידך גיסא, כפי שכבר ראינו, ירושלים היא מערי בנימין ובספר שופטים אף נאמר כי דווקא בני בנימין לא הורישו את היבוסי שהמשיך לשבת עימם בעיר! ניסיונות לא מעטים נעשו הן על ידי חז"ל והן על ידי חוקרים מודרניים לפתור קושי זה. בין היתר ניתנו פירושים שונים לתוואי הגבול בין בנימין ויהודה, והוענקו משמעויות שונות לשם ירושלים המופיע בפסוקים השונים - שם העשוי להתייחס פעם אחת לעיר עצמה ופעם אחרת לאזורים שסביבה.