הצהרת כורש (538 לפסה"נ) וחנוכת בית המקדש השני (515 לפסה"נ)
השיבה הביתה: כורש מלך פרס הבין היטב את מורכבות השליטה בעמים הרבים שסופחו לשלטונו, והעריך שמדיניות רכה וסובלנית תשתלם לו יותר ממדיניותם הקשה של הבבלים שקדמו לו. התנ"ך מספר שכורש יצא בהכרזה שאפשרה ליהודים לשוב מבבל ליהודה ולהקים את ירושלים והמקדש מחורבותיהם.
בתמונה: במאה ה-19 התגלתה בחורבות בבל כתובת אכדית שצורתה גלילית, ובה מספר כורש על שיקום ערי בבל, על השבת התושבים, שהוגלו על ידי הבבלים, לבתיהם ועל שיקום מקדשיהם. תיאור זה מזכיר מאוד את ההצהרה המצוטטת בתנ"ך, למרות שהיהודים אינם נזכרים בו. יש להניח שהצהרות דומות לזו המצוטטת בתנ"ך יצאו מטעם הממשל הפרסי לכל עם ועם בלשונו.
עם שיבתם לציון החלו היהודים בשיקום בית המקדש, שנחנך מחדש בשנת 515 לפסה"נ. עם זאת, פארו לא השתווה לזה של בית המקדש הראשון וזקני העם שעוד זכרו את יופיו של המקדש הראשון בכו בראותם את המקדש השני.